רייטפון תקשורת בע"מ נ' קומברס בע"מ

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעת, חברת קומברס בע"מ (להלן: "קומברס"), לחייב את המשיבה, התובעת, חברת רייטפון תקשורת בע"מ (להלן: "רייטפון"), בהפקדת ערובה להבטחת תשלום כל הוצאותיה של קומברס, אם וככל שתידחה תביעת רייטפון, בסך של 300,000 ₪, שהם כ-5% משווי התובענה (להלן: "הבקשה").

עניינה של התביעה הינה הפרה נטענת של שני הסכמים אשר לטענת רייטפון היו בינה לבין קומברס. לטענת התובעת נגרמו לה, בגין הפרות אלו, נזקים בשיעור של 40,625,000 דולר (166 מיליון ₪) ומשיקולי אגרה הגישה תביעתה בסך 6 מיליון ₪. מנגד טוענת קומברס כי לא נכרת בין הצדדים כל הסכם, ואין כל בסיס לנזקים הנטענים.

טענות קומברס

לטענת קומברס, קיים קושי לברר מצבה של רייטפון בשל היותה חברה פרטית, אך מהמעט שנתגלה לה, עולה הצורך לחיובה בערובה.

קומברס טוענת כי רייטפון אינה בעלת נכסים וכי היא אף הודתה בכך כי אינה פעילה ומפנה לשם הוכחת טענתה זו לסעיפים 3 ו-18 לכתב התביעה. כן רייטפון לא שילמה לרשם החברות את האגרות הנדרשות לשנים 2006-2009 ואי תשלום חוב זה משך מספר שנים מעיד על מצבה הכלכלי הלא ברור של רייטפון; בנוסף מיום היווסדה של החברה – לא דווח על כל פעולה המחייבת דיווח לרשם החברות.

עוד טוענת קומברס כי על פי הדין וההלכה החלה בנסיבות, חזקה היא כי יש לחייב חברה בהפקדת ערובה להוצאות, אלא אם כן החברה מוכיחה אחרת. כשמדובר בחברה בד"כ לא מתייחסים לסיכויי התביעה, וגם לגופו של עניין סיכויי התביעה קלושים מהטעמים הבאים: ראשית, אין ראיה לקיומם של הסכמים בכתב. ושנית, הנזקים הנתבעים הינם תיאורטיים בלבד.

לטענת קומברס, על פי הפסיקה הקיימת יש לחייב את רייטפון בערובה בשיעור המבוקש.

טענות רייטפון

לטענת רייטפון, הבקשה הוגשה באיחור, בחלוף כשנה וחצי מיום הגשת כתב התביעה ובניגוד להסדר דיוני בין הצדדים ולאחר שרייטפון סיימה את הליכיה המקדמיים.

מבחינה נורמטיבית, טוענת רייטפון כי יש לקחת בחשבון (פרט לשיקול המצב הכלכלי), שיקולים נוספים קריטיים ולאזנם, ובין כך אחריותו של הנתבע למצבו הפיננסי של התובע.

לגופו של עניין טוענת רייטפון כי אין מקום להורות על הפקדת ערובה מהטעמים הבאים:

1. רייטפון שילמה את האגרות לרשם החברות, איננה חייבת כסף לאיש מלבד בעלי מניותיה, שילמה משך שנים התחייבויותיה, רכשה פטנטים במאות אלפי שקלים מ"קוואזר" וכן רייטפון הינה חברת הזנק שמטבעה ממומנת ע"י השקעות ולא ע"י הכנסות.

2. מי שאחראית למצבה הכלכלי של רייטפון היא קומברס.

3. אין מדובר בתביעת סרק ויש להראות כי סיכויי התביעה נמוכים מאוד ואין זה המצב בתביעה זו. לטענת רייטפון, היא הגישה תביעה מפורטת הנתמכת במסמכים כנדרש, וכן לעניין שני ההסכמים הנטענים – הביאה ראיות בדבר כריתתם. בנוסף, התביעה אינה מבוססת על קיומם של ההסכמים בלבד, אלא גם על חוסר תום ליבה של קומברס במהלך המשא ומתן.

בנוסף לגבי נזקי רייטפון הנטענים, האסמכתא עליה מבוסס החישוב שבבסיס התביעה לפיצויי הקיום הינה תוכנית עסקית פנימית של קומברס, וקשה לראות כיצד קומברס תצליח להתכחש לנתונים שנערכו על ידה.

עוד טוענת רייטפון כי הערובה שקומברס דרשה (קרי: 300,000 ₪) הינה מוגזמת. הסכסוך המשפטי והעובדתי אינו מורכב כלל ועיקר. בנוסף, קומברס לא מפרטת הנסיבות האמורות בגינן נדרשת ערובה כה גבוהה. ומנגד ערובה בשיעור גבוה יכולה לפגוע בזכות יסוד של התובע לגישה לערכאות. כן הסכום המבוקש חורג בצורה קיצונית מהמדיניות המשתקפת מפסיקת בתי המשפט ובפרט בענייננו, משקומברס היא זו שאחראית למצבה של רייטפון, סיכויי התביעה טובים הם וכי תשלום הוצאות המשפט אינו מטריד את קומברס הלכה למעשה.

רייטפון מוסיפה כי ככל שיש צורך בערובה, יש להסתפק בערבות אישית של בעלי מניותיה. רייטפון מבקשת לדחות את בקשתה זו של קומברס, וחילופין, להורות כי הערובה שתפקיד תהיה בסכום שלא יעלה על 0.5% מהתביעה.

תשובת קומברס לתגובת רייטפון

התשובה לא נתמכה בתצהיר. לטענת קומברס, ההסדר הדיוני אינו מונע מקומברס לבקש הפקדת ערובה להוצאות וכי בקשה כזו ניתן להגיש בכל שלב של ההליך וכי ההסדר הדיוני אינו מגביל לבקשה מסוג זה.